אבל במלבי"ם ובאמת ליעקב (לרבנו רבי יעקב מליסא בעל הנתיבות המשפט) יש דיבור קצת דומה לזה אך ללא השואה לחשמונאים. אשתדל בל"נ לבדוק עבורך גם במקורות שציינת. כמובן הוא שגם מצב כזה אם ייתכן הינו תחת הכותרת 'גלות' ואינו אלא הקלה בעול שעבוד הגלות ולא חלילה סיום הגלות. סיום הגלות הוא רק עם ביאת משיח צדקנו בב"א ולא רגע לפני כן ועמו שגם כתב בהדיא רבנו הרמב"ן בספר הגאולה.
בברכה, יואל.
כי על יעקב ששון ועל ספריו אי אפשר לסמוך כלל וכתובים בהם הרבה דברים לא נכונים הן מחוסר ידיעה והן מרצון להתאים את האמת לסיפוריו.
בברכה, יואל.
הרבנות הראשית מובא בצורה מסולפת כאילו היה זה מוסד לגיטימי ולא מוסד שהקימו החילונים כדי להשתלט על היהדות בארה"ק שליטה מוחלטת. מה גם שהמחבר מוחזק (לאור מה שכתב עלינו) לאדם הכותב דברים גם אם הוא לא יודע אודותיהם כלום בהתאם לרגשותיו מולא טורח לברר אפילו מידע פשוט לפני שכותב את דבריו כך שהוא מופקע מגמרי מאפשרות להסתמך על דבריו כשהם לעצמם.
בברכה, יואל.
דברי המלבי"ם הם בירמיה פרק לא פסוק ו והלאה - חלק באור הענין וז"ל: רנו ליעקב שמחה - תחלה ירונו על השמחה שיהיה ליעקב, ומה יהיה השמחה וצהלו בראש גוים - שבאחרית ימי גלותם יוסר מעליהם השעבוד, ויצהלו כי יהיו בראש הגוים, שהגוים יתנו להם כבוד ויהיו בראשם, תחת שהיו תחלה נבזים ושפלים ביניהם, והנה יעקב הם המון עם והפחותים שבהם, וישראל הם הגדולים, והשמחה הזאת שיצהלו בראש הגוים יהיה רק ליעקב לא לישראל שהם ירצו שכינתו לציון, אבל אז בעת ההיא השמיעו - והכריזו בפרסום והללו - את ה' ע"י מה שתאמרו הושע ה' את עמך - הצדיקים את שארית ישראל - שהם רוצים בתשועה האמתיית מקיבוץ גלויות ושיבתם לציון, וכן יהיה אז כי ה' ישיב להם:
הנני מביא אותם מארץ צפון - ששם הם ביחד ואין חסרים רק שיביאם למקומם, וקבצתים מירכתי ארץ - שהם מפוזרים שם בין העמים אקבצם, בם עור ופסח - ר"ל אף במקומות בירכתי ארץ שלא ימצא בם רק עור א' ופסח א', רק שני אנשים מישראל והם בע"מ, ר"ל הגם שיהיו מעטים, וחסרי כח, בכ"ז אעשה נס כי הרה ויולדת יחדו - שהאומה תהר ותיכף תלד קהל גדול - ר"ל שפתאום יולדו קהל גדול כאילו נולדו ביום אחד עד שקהל גדול ישובו הנה - והיא מליצה נפלאה שגם ממקומות שידמה שלא נמצא שם מבני ישראל רק מעטים וגם אלה א"א בדרך הטבע שילכו בדרך כמו עור ופסח, בכ"ז יתרבו פתאום ע"י רבים שילוו עליהם וישובו משם קהל גדול:
בבכי יבאו - יהיו דומים כבן הבוכה לפני אביו ומתחנן לפניו שיוליך אותו לבית אביו, (אחר שנגרש מביתו על חטאו), ואני אמלא בקשתם כי אוליכם אל נחלי מים - כמ"ש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם, ובדרך ישר - כמש"ש ושמתי כל הרי לדרך, כי הייתי לישראל לאב - וארחם עליהם, גם הם יהיו כבן לנהוג בי כיבוד אב, ועז"א ואפרים בכורי הוא -:
מלבי"ם על ירמיה פרק לא פסוק ט - חלק באור הענין
שמעו - וכו' והגידו - כי הוא דבר חידוש מאד כי מזרה ישראל יקבצנו - ה' בעצמו אשר זרה את ישראל הוא עצמו יקבצנו, וכמו שהזריה היתה חוץ לטבע כן יהיה הקיבוץ ענין נסיי, וגם שהזריה עצמה היתה תכליתה לצורך הקבוץ, כמ"ש על וזרעתיה לי בארץ, שהזריעה היא לתכלית הקצירה. ושמרו כרועה עדרו - כרועה השומר את העדר שהוא שלו לא עדר של אחרים, שישגיח על כל אחד מן הצאן בל יפקד: (ועיי"ש המשך דבריו)
רבנו יעקב (לורברבוים) מליסא הם בספרו אמת ליעקב בביאורו על הגמ' במס' בבא בתרא דף עג:) וז"ל הגמ' שם: "ואמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורא דיתבא ליה חלתא אגביה וקדח אגמא עילויה סברינן יבשתא היא וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה וכד חם גביה אתהפיך ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן" וכתב על זה בעל ה'נתיבות המשפט' וז"ל: "ונראה לפרש שראה ברוח הקדש שיהי' קודם ביאת משיח, שיגביה הישראל שתחת ממשלתו על שאר האומות. והאומות מכונות בשם כוורא. וזה שאמר "דיתבא חלתא", דחלתא הוא מלשון (חולם) [חולה], והיינו שהותש כוחו של אומה זו. "וקדח אגמא עילויה", והאגמא הוא מלשון הכנעה ושיפלות כמבואר בערוך (ערך אגם) מלשון הלכוף כאגמון ראשו כלומר שגדלו הכנעה על האומה. "סברינן יבשתא", כלומר שחשבו שכבר יבשו תקותם "וסלקינן ואפינן ובשלינן",. היינו שרצו הישראל להגביה עצמם עליהם ולמשול עליהן. "וכד חם גבי' אתהפיך", כלומר נהפכו ונתחזקו עליהם. "ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא הוה טבעינן", כלומר שדבר זה יהי' קרוב לגאולה, מחמת שנתהפך ונתגברו מאד על ישראל, ואילו לא היה קריבת הגאולה הוה טבעינן" ע"כ.
והרי לך שמדינת ישראל עוסקת רק בלהטביע ח"ו את עם ישראל והקב"ה הוא ורק הוא גואלנו ע"י משיח צדקנו ולא בשום אמצעי אחר והמדינה אינה אלא 'אתחלתא דטביעה' ולא חלילה אתחלתא דגאולה.
בברכה, יואל.
כמו שעושים הציונים בימינו עם כל מצעדי התועבה שהם מצעידים בפלטרין של מלך.
אם המוסלמים היו שולטים בירושלים הם לא היו מבזים כך את ירושלים. וחסד עשה עמנו ה' שלפחות בהר הבית מקום המקדש שולטים המוסלמים שאם הציונים היו שולטים גם שם כל התועבות והטומאות שהביאו על ירושלים היו מביאים חלילה גם שם.